חיים פרוכטר

עו”ד פרוכטר טיפל באופן מוצלח בלמעלה ממאה תובענות ייצוגיות בהן ייצג נתבעים, בשיטות יצירתיות.

עו”ד פרוכטר זכה בפסק דין ‘פרי העמק’, (1991) במסגרתו  ביטל בית המשפט את התפיסה שהיתה רווחת עד לפרסומו, לפיה האסיפה הכללית רשאית לחלק גירעונות לחבריה .

28קיבוצים בעמק יזרעאל דרשו משמונה מושבים ותיקים להשתתף בחלוקת הגירעון של מפעלי ‘פרי העמק’ שהיתה אגודה שיתופית מרכזית,  תוך הסתמכות על הרעיון של הערבות ההדדית. המושבים טענו שלא היה בסיס משפטי לדרישה. בורר קבע שעל כל מושב להשתתף בגרעון בסכום של למעלה ממיליון דולר. התוצאה של החלטה זו עלולה היתה לגרום לכך שכל מושב יטיל על חבריו לשלם מאות אלפי ₪ כחלק מגלגול החובות לחבר המושב הבודד. בית המשפט קבע שהדרישה אינה מתיישבת עם תקנון פרי העמק וכי תקנה שפרסם שר העבודה המאפשרת חלוקת גרעונות – הותקנה בחוסר סמכות.

‘פרי העמק’ הוא פסק דין מכונן בדיני אגודות שיתופיות, נלמד על ידי אלפי סטודנטים למשפטים, והיה אבן דרך חשובה לקראת חקיקת ‘חוק גל’

• לפסק הדין בבית המשפט המחוזי: (1989)
• לפסק הדין בבית המשפט העליון : (1991)

עו”ד פרוכטר ייצג 142 רשויות מקומיות בתביעה מרוכזת נגד מינהל מקרקעי ישראל, בתיק שבו נטען שהמינהל מפר באופן שיטתי ולאורך שנים רבות, את ההסכם שבין המינהל לרשויות בנוגע לתשלום חלף היטל השבחה, בלי שהרשיות המקומיות ידעו על כך, בכך שהמינהל  לא העביר לרשויות המקומיות את מלוא הסכומים  שהגיעו להן בגין ‘חלף היטל השבחה’.

היה זה תיק מורכב ביותר בהיקף חסר תקדים, שהסתיים בפשרה בבית המשפט העליון במסגרתה שילם המינהל לרשויות המקומיות מיליארד ₪.

•  לפסק הדין בבית המשפט המחוזי
• לפסק הדין בבית המשפט העליון 

עו”ד פרוכטר סייע באופן אינטנסיבי לח”כ גדליה גל בדרך לחקיקת חוק גל הוא חוק הסדרים במגזר החקלאי – משפחתי תשנ”ב- 1992. והיה שותף לצוותי העבודה שעסקו בניסוחו וקידומו.

חוק גל היה קרש הצלה בדרך לשיקום המשק המשפחתי במושבים.

בשנות השמונים של המאה הקודמת, נהגו הבנקים להחתים אנשים תמימים על ערבות לחובות של לקוחותיהם, בלי לגלות לערב פרטים חיוניים לגבי מצבו של החייב במועד החתימה. כתוצאה מכך רבים התחייבו בערבויות שלא היו נוטלים על עצמם אילו קיבלו את המידע בזמן אמת.

עו”ד פרוכטר זכה בפסק דין בנק המזרחי המאוחד נגד פרופ’ צבי ציגלר. (1992) בפסק דין זה נקבע באופן תקדימי כי הבנק חייב ביוזמתו לגלות לערב את כל המידע המצוי ברשותו לפני חתימת הערבות.

פסק הדין היה נדבך חשוב בחקיקת כללים להגנת ערב המוקבלים היום.

• לפסק הדין בבית המשפט המחוזי
• לפסק הדין בבית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים

עו”ד פרוכטר ייעץ באופן שוטף לוועדה המכינה של ‘ועידת יגור’ של תנובה,

(1999)  בעיקר בנוגע לאפשרויות לחלק מניות לחברים, ליצור אפשרות לשליטה ולתת להם  אפשרות למכור את המניות – בלי להפוך את האגודה לחברה בע”מ.

שינוי התקנון בוועידת יגור יצר את הבסיס המשפטי שאפשר הכנסת משקיעים לתנובה (“אייפקס ו’הצפת ערך’ לחברי תנובה, תוך שמירה על מסגרת האגודה השיתופית והיתרונות הנובעים מכך.

• http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=858607

עו”ד פרוכטר ייצג ארבע חברות בניה קבלניות מובילות שזכו בפיצויים בסכום של 60 מיליוני ₪ בגין אבדן רווחים בשל כך שהמדינה לא העמידה לרשותם את הקרקע שהיתה מיועדת לביצוע הבניה.

פסק הדין הוא תקדים חשוב בדיני חוזים בכל הנוגע לאופן שבו ניתן לפצות קבלן בשל אבדן רווחים בפרויקט שלא יצא לפעול

• לפסק הדין בבית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים

עו”ד פרוכטר מרצה ברציפות למעלה מ -25 שנה, בקורס ל’יזמות טכנולוגית’ בטכניון, קורס אותו ייסד חתן פרס נובל לכימיה –פרופסור דן שכטמן.